<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ז</h1>
<h2>דף נ:</h2>
ירושלמי מסכת פסחים פרק מקום שנהגו (פ"ד ה"א), חרמי טבריה גרוסי צפורי רשושי עכו נהגו שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד. איבעיא להו(א), גלו ממקום אל מקום ובקשו לחזור בהם, ייבה כהדה בני מיישא קבילו עליהון שלא לפרש בים הגדול, אתון ושאלון לרבי אליה, אבותינו נהגו שלא לפרש בים הגדול מה אנו. אמר ליה מכיון שנהגו אבותיכם בו איסור אל תשנו ממנהג אבותיכם נוחי נפש. מכל מקום מסתברא בכיוצא בזה אם אין איסור בדבר נשאלין לחכם ומתירין להם, וכמו שאמר שם הירושלמי, ואין אדם נשאל על נדרו, והשיבו תמן מי שנדר נשאל ברם הכא (אבותינו) [אבותיכם] נדרו. ומקשי, כל שכן יהו מותרין. ואמר רבי חנניה, לא מן הדא אלא מן הדא, רבי אליה תלמידיה דרבי הוה ורבי יהודה אמר אסור לפרש בים הגדול. גמרין סוף פרק מי שהפך את זיתיו (מו"ק י"ג ב'), רבי יוסי אומר צדי עכו דשושי צפורי הן החמירו על עצמן. ומיהו הא דאין מפרשין בים הגדול, כתב הרשב"א ז"ל בפרק יציאות שבת (שבת י"ט א'), ועכשו נהגו להפליג בערב שבת, ולא ידעתי למה סמכו, וכן גדולי ישראל עושין כן ולא נגלה לי טעמן, עד כאן.
<h2>דף קיח:</h2>
ולדרום כניסת ירמוך בירדן בחצי שעה נכנס נחל קישון בירדן והוא יורד מהמערב מדרום הר תבור. ואין לתמוה מאי דאמרינן פרק ערבי פסחים (קי"ח ב'), גרפם נחל קישון והשליכם לים הגדול, [אבל יש לתמוה על מאי דאמרינן פרק יש בערכין (ט"ו א') מלמד שהיו ישראל ממרים באותה [שעה] ואומרים כשאנו עולין מצד אחד כך מצרים עולין מצד אחד. אמר הקדוש ברוך הוא לשר של ים, פלוט אותם ליבשה. אמר לפניו, רבונו של עולם, כלום יש עבד שרבונו נותן לו מתנה וחוזר ונוטלה הימנו. אמר לו, אני נותן לך אחד ומחצה מהם. אמר לפניו, רבונו של עולם כלום יש עבד שתובע רבו לדין. אמר לו, נחל קישון יהא ערב בדבר. מיד פלטן ליבשה, דכתיב (שמות י"ד ד') וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. ונחל קישון הולך לים הגדול, וזה המעשה בים סוף היה. והאמת שכל הימים אב אחד לכולן, וברוך שיסד עולמו השפל על ים אוקינוס, ולזה כולן ערבין זה לזה] וקישון יורד לירדן והירדן לימה של סדום, הא אמרינן לעיל (ב"ב ע"ד ב') והולך ונופל לים הגדול.
